Voie De Piemont 15.6.25 Day 22 Asson to Arudy

יוצאים  בבוקר היישר אל הצהוב צהוב

והירוק ירוק  🍀🌵🍃שמלווה אותנו 

ואל הבורא🙏 שמלווה אותנו 😏 בכנסיות המשובצות בשביל הקמינו 

ערפל   גשם וקצת בוץ על הבוקר 

אלמוני שטרח לקשט את עמוד החשמל 👍

ואני על השביל עם כיסוי הגשם הצהוב ומכנסי גשם  

פוגשים בחור שוויצרי שהולך בכייןן ההפוך וגם מתלונן על הבוץ שבשביל 😟

גם אני מתלוננת לעצמי😅 למה שמתי את מכנסי הגשם והכיסוי שמציקים לי 😖ולמה כל היום עולים ויורדים 😜

יש מי שהתלונן  שאנחנו מצלמים רק כלבים ,אז סוף סוף פגשנו גם סוסים .. 

יום סגרירי תמיד עדיף על יום שמש כשהולכים ברגל😍 

מגיעים ל Arudy 

כיכר העיר,הקפה כמובן סגור היום 😏 

 

שמחים להגיע למקום הלינה🙏 

כפר יפהפה

מקבלים חדר זוגי , מיטה מהסוג שאין סיכוי שאצליח לישון בה 😅

וגולת הכותרת של היום ושל הטיול Pere Armend

הכומר מקבל את פנינו בהתרגשות רבה , הוא שואל האם נרצה שהוא ירחץ לנו   את הרגליים😳 לא כל כך קלטתי בהתחלה 😅הוא הסביר שבעבר הולכי הרגל היו יחפים וכשהגיעו אחרי הליכה היו מנקים להם את הרגליים.  כמובן שלא יכולנו לסרב.

 

הסרטונים הבאים מראים את הליך הניקוי ,הכומר גם השמיע תפילות בעברית תוך כדי תהליך הניקוי . 

זהו חלק ממסורת עתיקת יומין של הכנסת אורחים וענווה כלפי הצליינים, שמקורה במעשהו של ישו בליל הסעודה האחרונה (רחץ רגלי תלמידיו). כשכומר פועל כך כלפי עולי רגל, הוא מבקש:

1. לקבל אתכם באהבה ובכבוד
   – רחיצת הרגליים הייתה איפוא סמל לברכה והכנסת אורחים, בימים שבהם עולים לרגל היו צועדים עשרות קילומטרים.
2. להזכיר את קריאת המדרש “ואהבת לרעך כמוך”
   – המעשה מדגיש שענווה ושירות הם יסוד ביחסי אדם–אדם וביחס אל האל.
3. להעניק ברכה רוחנית
   – בנשיקת הרגליים הוא למעשה מברך אתכם, כאילו אומר “לך בשלום בדרכך – האל יגן עליך ויתרומם רוחך.”
4. להזדהות עם סבלו של האדם הפשוט
   – כשכומר מדרש כך, הוא מנתק את תפקידו הרשמי לכמה רגעים ו”יורד” לרמה האנושית הבסיסית: רגליים עייפות, מאמץ וצורך במנוחה

 

 אבי מאוד מתרגש ומודה לכומר

 המצ

 דואגים ומקווים לימים טובים יותר , כמו בציור קיר זה בכיכר הכפר 🙏

הוצאות  60 אירו    ללינה אצל הכומר ארוחת ערב ובוקר.