 |
| יוצאים בשמונה בבוקר ליום עבודה 😉קצר . 🙏 |
 |
| מניחים מאחורנו את 🙏Santa Maria |
 |
| ועוברים בכפרים קטנים וכרגיל לא פוגשים נפש חיה😉 |
 |
| וכמובן אין סיכוי לקפה בדרך😒 |
 |
| יש מי שמוצא את הדרך לאתגר את השקט המקומי וליצור יצירות עץ 🙏 |
 |
| ומקשטים לנו את השביל😀 |
 |
| לפחות יש כלב בכפר, נראה עצוב ובודד😢 |
 |
| ינשופי עץ שעוקבים אחרינו😏 |
 |
| ועוד כלב שנראה מפוחד😢,אבי לא מאשר לי להתקרב אליו😒 |
 |
| ממשיכים בדרך הישר |
 |
| נהר שנראה כמו יצירת אמנות מהגשר. |
 |
|
 |
|
| עלייה קלה לכפר Ane |
 |
| ציפור קטנה מצייצת 🥰 ולא עפה כשאבי מצלם אותה🙏 |
 |
| גם כאן הכל סגור ,לפחות יש עירייה … |
 |
| זה עוד לא קרה לנו,חסידות הולכות על שביל הקמינו |
 |
| מבט אחרון לאחור ואבי לא מוותר מצלם את הכנסייה של Ane |
 |
| היום פוגשים הולכי רגל רבים על הקמינו ,כמובן שאנחנו פוגשים את כולם מכיוון שאנחנו בכיוון ההפוך |
 |
 |
 |
 |
| מגיעים לכפר |
 |
| Ermita de nuestra Senora de Las Vegas לא הבנתי מדוע השם של הכנסייה מסתיים Las Vegas 😳 |
וזהו ההסבר :
השם “de las vegas” מגיע מהמילה הספרדית vega, שפירושה עמק פורה או שדות ירוקים ליד נהר.
לכן Ermita de Nuestra Señora de las Vegas נקראת כך בגלל השדות הפוריים שבסביבה.
 |
| Los Huertos. מגיעים לכפר הקטן |
 |
| למרות שזה יום הליכה קצר יחסית ,יש עייפות מצטברת מ31 ימי הליכה . |
 |
| מגיעים לאכסניה ,להפתעתנו אנחנו לא לבד ,2 נשים האחת צעירה והשנייה מבוגרת הגיעו לפנינו😳 הצעירה מארצות הברית והמבוגרת מאוסטרליה 😳הן הכירו לפני שנה בקמינו והשנה נפגשו שוב להליכה של מספר חודשים |
 |
| אני מתרוצצת בכפר על מנת לחפש את האחראית ,וכמובן מצליחה👍 |
 |
| שתי מיטות קומותיים, אבי למעלה ובצד השני להפתעת אבי דווקא האשה המבוגרת מטפסת בקלילות למיטה שלמעלה , |
 |
| מסתבר שאין בר או מכולת בכפר 😢האחראית מביאה לנו שפע אוכל וכשאני מבקשת לשלם היא אומרת לי זה Donativo 🥰 |
 |
| מנת חומוס וירקות מקופסא לארוחת צהריים מושלמת ,משביעה וחינמית 🙏 |
 |
| האשה האוסטרלית גאה מאוד בחברתה האמריקאית ,מסתבר שהיא מעצבת סמלי קמינו ומוכרת אותם באינטרנט באתר Etsy 👍 היום יום הזכרון, יום עצוב לכולנו ,אחי האהוב דניאל שנהרג בתאונת דרכים טרגית ,וכתב שירה , היה קצין נפגעים במילואים,הנה שיר שכתב 🙏 תמיד אזכור את הראשון. תמיד אזכור את הראשון שלו הודעתי האסון הן בנו שלו נפל חלל יד מרצח כדור שפל, כניסת שבת היתה היא זו בבית חולים פגשתי בו כי שם אשתו יקירתו, לצד בנה בזמן הרצח היא ישבה גם בה כדור פגע אך היא ניצלה, האב ידע הכל מכבר, סיפר הוא לי שבא עזור לבנו שלו הבא מזור כדור נתקע בצוארו ונישמתו כבר לא עימו, אף דם כלל לא פרץ משם כי הכדור הכל סתם, בבנו הביט ולא יסף אותו אחז אליו ניכסף, והיניחו על משכבו נתן מנוח לליבו, הביט הוא בי בתום דבריו וניחמני במבטיו אמר הוא לי לכה עתה שבת עומדת בכניסה בצאת שבת שוב ניפגשה ונתאם אז הלוויה, כך לביתי חזרתי לי ויגונו עימי, בלווית הבן צעיר קצין מבטיח ותמיר, ספדה שם כל המשפחה והתוגה כה עמוקה, אזכור הספד סבו מופלא דיבר על נכד כי טמון ועל עתיד ועל אמון דיבר על אמונה כה כבירה שגם המוות לא יוכל לה דיבר על שורשים נכדו ישלח מתחת לקיברו ויחזק אחיזתו כאן בארץ מכורתו, עיני נטפה דימעה כבדה כאב מצמית כל הגנה אולם כאב המשפחה הינו מעל לכל בינה, את זכר המקרה אנצור כי לא אוכל שלא לזכור עתה תחלוקו גם אתם את יגוני עימכם. |
 |
0 Comments