Mumbai, 26- 28.11.23

לפני הטיסה המיוחלת הביתה מטיילים ברחובות מומבאי .

אוכל רחוב ,קטניות מונבטות ,לא מסתכנים בלא ידוע …

מגיעים לאטרקציה מרכזית במומבאיי ,המכבסה. עומדים על גבי  הגשר החוצה את פסי הרכבת של תחנת מאהאלאקשמי (Mahalaxmi)  

דהובי גאט (Dhobi Ghat) היא המכבסה הגדולה והפתוחה של מומביי (לשעבר בומביי) בהודו. בכל יום מגיעים אלפי גברים מכבסים מרובע אחר של העיר לכבס את הבגדים שלהם ושל לקוחותיהם כאן. במכבסה הציבורית הפתוחה במומביי עובדים בכביסה לא פחות מ-5,000 בני אדם המכונים "דוביז". הם מכבסים את הבגדים ממלונות, בתי חולים ובתים פרטיים של העיר בת 20 מיליון התושבים. מרבית הגברים המועסקים במכבסת דובי גאט מרוויחים סכום המקביל ליורו אחד ליום.

משוטטים בנבכי ובמבוכי  המכבסה. 

,מדלגים במים הזורמים ובלכלוך מסביב😫 

האמת , אחרי הסיור שלנו  ,לא בטוח שהייתי מביאה לכאן את הכביסה שלי 😅

אין יותר מדי מה לעשות במומבאי  , המליצו לנו  לבקר בגנים התלויים .

ירוק ושקט כאן כמו פארק הירקון😃  

האוטובוסים במומבאי מעולים , יש אוטובוס לכל מקום ואנחנו נעזרים בתחבורה הציבורית כהרגלנו . ההודים  משתאים🙄 שאנחנו באוטובוס , אך מקבלים אותנו בכבוד .

לא בדיוק מזהים מה אנחנו אוכלים , אבל מה שבטוח זה חריף🥵

מנוחת צהריים , לא לכולם יש בית😥  

גם כלבי הרחוב נהנים משנת צהריים ...

עוברים במגרש אימון קריקט 

ומשם לטיילת על החוף 

מעריצות מקומיות 🤩הבנות מבקשות להצטלם איתי 😏

גם באבי יש התעניינות 👍אין בכלל תיירים בשטח . 

אנחנו באוטובוס למסגד  Haji Hali Dargah 

חאג'י עלי דרגה הוא מסגד ודרגה (קבר) או האנדרטה של ​​פיר חאג'י עלי שאה בוכרי 

פיקניק במסגד 

אחרי סיוט   ההגעה עם  המונית משדה התעופה  לעיר , בחרנו הפעם  להגיע לשדה ברכבת ,מחלקה ראשונה🙄 , המחיר פי 6 מהמחלקה השנייה ,אך גם כאן  מסתבר לנו שאחרי כמה תחנות הקרון עמוס וכולם עומדים .  

מקבלים המלצה לא לנסוע במונית ומחכים בתור  לאוטובוס לשדה . 

י

קבלת פנים חמה במלון ליד השדה .

 שדה התעופה זרוע בטלוויזיות ,  בחדשות מסקרים  ללא הפסקה  את המלחמה בישראל .  

חוזרים הביתה לשדה ריק,  למציאות עגומה  ,חטופים שעדיין לא חזרו 😢,הלב נשבר .
נתפלל שיחזרו בקרוב.    

ולסיום שיר  שבתי שירה  שמבינה לליבי 😏  הכירה לי  והתאהבתי בשיר ,גיליתי שהוא נכתב  בעקבות מתקפת הטרור  במומבאי . .

אין כניסה לפילים הוא אלבומה השלישי של הלהקה הישראלית "ג'ירפות", שיצא בשנת 2010. האלבום יצא עם הסרט הדוקומנטרי, "ראיתי ג'ירפות בהודו" ונכתב בעקבות סיבוב הופעות שערכה הלהקה ברחבי הודו בשנת 2008, סמוך למתקפת הטרור במומבאי.

המילים של השיר:

אמא שלה חזרה מהודו
לפני חצי שנה
שיער לבן קצוץ
לא חוזרת לאבא
כפכפים ומכנסיים רפויים
״מדוע נשים צריכות להתפקע מתוך הבגדים?” ״אל הבית הזה
אין כניסה לפילים.”
הפסיקה בשר
חיה על תמרים לאחר שיחה עם עולמות עליונים
עברה לכרכור החליטה לעשות שינויים
יש לה חבר חדש
הכירו בטיול
ילד בן עשרים ״אל הבית הזה
אין כניסה לפילים.”
הפסיקה בשר
חיה על תמרים.

https://girafot.bandcamp.com/track/--21