7.9.2022. היום הראשון להליכה מPoto torres ל Sorso . .

יוצאים לדרך בשבע בבוקר אחרי ארוחת  בוקר סרדינאית טיפוסית ,מיץ ,קצת גרנולה ,ומאפים🥐 בשקיות פלסטיק😢 , 
פרי, 🍊 יוגורט ,מיץ 🧃 וכמובן קפה☕️ . 
מחפשים את החיצים הצהובים  שמנחים אותנו בשביל ופוגשים  מקומיים שיוצאים להליכת בוקר🏃🏻‍♀️🏃🏻   ומברכים אותנו בבוקר טוב  לבבי😁 .

מהר מאוד הבנתי שאנחנו  היחידים שנמצאים בשביל ,  
 המקומיים אפילו לא יודעים שקיים שביל כזה  ומעולם לא הבחינו בחיצים הצהובים שאנחנו מחפשים כל  היום ,לא תמיד מוצאים😢 והולכים  לאיבוד כהרגילנו  במאה אחוזי הצלחה.😂👍

את אנטוניו אנחנו פוגשים  ליד פתח ביתו הצנוע , ארבעה כלבים לפחות מתקרבים לשער ונובחים , הוא יוצא ושואל האם אנחנו רוצים משקה קר ,אני תמיד עונה בחיוב לכל הצעה שכזו😁, ומכאן כרגיל מתפתחת שיחה מרתקת, הוא בן 35 מעולם לא ראה הולך רגל בקמינו ,מעבר לכך הוא אינו יודע  שהקמינו עובר במפתן ביתו😳.   
הוא חזר משש שנים  חלומיות בניו זילנד וכשסירב להתחסן ,נאלץ לחזור לסרדיניה .
   
בניו זילנד אנשים לדבריו אנשים יצאו מגדרם לעזור לך ,יזמינו אותך לביתם ויארחו אותך . כאן בסרדיניה  זה לא יקרה הוא טוען, מי שרואה אותנו עם התרמילים חושב שאנחנו מסוממים 😜 .  כששאלתי  מה הוא עושה למחייתו ?   חקלאי , 
שמגדל  בין היתר בצלים ועגבניות , ומייד הולך להביא לנו חופן עגבניות ובצל ענק הכל אורגני כמובן .👍  

מכאן למרות שאנטוניו טען שאנחנו עוד עשרים דקות מגיעים החיצים מכוונים אותנו לכיוונים לא הגיוניים וחם חם מאוד 🥵  הבגדים שלנו רטובים מזיעה , אנחנו מוצאים את עצמינו עוברים בגדר בין סברסים , חומות אבנים , היישר אל שדה קוצים ומשם לכביש , בשיא החום .
ומגלים שיש לנו  עוד כ4 קמ הליכה על כביש בשיא החום , כי השביל הלך לנו לאיבוד😳
 
ואז רכב עוצר לידינו  ומודיע לנו שהוא  לוקח אותנו לכפר ,מי אמר הרגע שבסרדיניה האנשים לא עוזרים .
אני רוצה להיכנס מאחור  אך הוא מורה לאבי להיכנס ,
מאחור הכוונה היא שאין חלון ובקושי  יש ממקום לשבת  על הרצפה בצמוד לכלב זאב בכלוב . 
 ,לפני שאבי מספיק. לצייץ  הדלת נסגרת ואבי מרגיש שהוא נחנק ללא אוויר😰.  
הבחור מביא אותנו לפתח מקום הלינה שלנו ומשיחה עמו מתברר  שהוא מגדל ומאמן כלבים🦮  .
שמו מאסימה ,הוא זיהה שאנחנו הולכים  ולא סתם מסוממים  😜לפי סמל הקאמינו הצדפה שיש לנו על התיק . 
 
בתחילת הדרך נראה כי סרדיניה די מוזנחת,כבישים ומדרכות  במצב גרוע  ביותר .
גם הנופים אינם מהמרשימים שראינו אולם ההרפתקאה האמיתית היא בכך שכל יום הוא חדש ומפתיע 
מקומות חדשים ובעיקר החוויה האנושית ,האנשים שבדרך  .  

.
יוצאים מפורטו טורס

 




בוקר טוב שיחה קצרה וחיוך נהדר ללא שיניים 🤭


מהחוף עוברים למזלינו לשביל מוצל ביער 

ומשם לשבילים ליד מאגרי מים 

להפתעת  הרוחצים  בים ,שני משוגעים עם תרמילים משוטטים בשיא החום   



מקבלים עגבניות🍅🍅ובצל 🧅 ממעריץ מקומי 

אנטוניו בן 35 ומעולם לא פגש מישהו שהולך את הקמינו שנמצא על פתח ביתו 
אסימו מחלץ אותנו  מהכביש ומביא אותנו למקום הלינה 


כאן מאחור עם הכלב 🦮ישב אבי וכמעט נחנק 🤭

Post a Comment

0 Comments