היום יום שמוגדר כקל וכ22 קמ , מה שלא ידענו זה שההליכה היא על פסי רכבת,
רכבת שלפני כ25 שנה הפסיקה לפעול. ,
אחרי שעה של הליכה על הפסים הבנתי שאני בצרות😫 ,בתחילה היה שביל נוח לצד הפסים אך במהרה השביל מבחינתי לפחות, נמצא על סף תהום ואני סובלת מפחד גבהים 😖 האופציה היחידה שנותרה היא ללכת על הפסים וזה דורש ריכוז וצעדים אחידים ובנוסף יש המון אבנים בקיצור סיוט , עד כדי כך שלעיתים התגברתי על פחד הגבהים והחלטתי ללכת על השביל הקרוב לתהום ..
לא שהייתה שם סכנה ממשית , רק פחדים לא נשלטים .
כשהגענו לנקודת פיצול הודעתי לאבי שהרכבת יורדת מהפסים🤣 ועוברת לכביש😉 מבחינת ההליכה זה היה היום הכי קשה מנטלית עבורי, אתמול עלינו ירדנו עליות תלולות וירידות כ30 קמ , ונהניתי מכל רגע .
היום במחוז חפצינו מחכה לנו ולנטינה ,היא חברה באגודת הקמינו בסרדיניה ,ונמצאת ברשימה של מלאכי השביל כמו בארץ בשביל ישראל ,יצרנו איתה קשר והיא כתבה לנו שתקבל אותנו בשמחה😄 .
 |
| מתלהבים מהקטר ,מכך שאנחנו הולכים על הפסים ,גיוון לא מזיק לפעמים… |
 |
| אבי גם מופתע 😮 |
 |
| בתחילת הדרך על הפסים היה נחמד |
.
 |
| עוברים בגשרים , אין איש מלבדינו ,שקט ושלווה |
 |
| הדרך ארוכה ואין לה סוף ואופק |
0 Comments